דלקנית חברה ישראלית לשיווק דלקים בע"מ נ' דלק יאנוח בע"מ

החלטה

1. בפני התנגדות לביצוע שטר, אשר הוגשה ביחס לשיק על סך 52,295 ₪, ליום 15.10.08.

המבקשת טענה בתצהיר התומך בהתנגדות, כי השיק נפרע, באמצעות שתי העברות בנקאיות על סך 30,000 ₪ כל אחת, שבוצעו ביום 15.10.08 ו-5.11.08. המצהיר מטעם המבקשת, מר סעיד פארס, ציין בתצהירו, כי המשיבה כלל אינה מוכרת לו, וכי המבקשת נהגה להזמין דלקים מהנפרעת, חברת א.ס.ק חברה לשיווק דלקים והובלות בע"מ (להלן – "א.ס.ק"). גם הפירעון נעשה לידיה של א.ס.ק.

המבקשת הוסיפה וציינה בתצהירה, כי לאחר שהשיק חולל דרשה א.ס.ק כי השיק ייפרע, כתנאי לכך שתמשיך לספק לה דלקים. על כן הזדרזה ופרעה את החוב, כאמור. לטענת המבקשת, היחסים בינה לבין א.ס.ק היו טובים, ולאחר הפירעון לא נדרשה לשלם עבור השיק משך כארבע שנים, עד להגשת תביעה זו.

2. בדיון שהתקיים בפני נחקר המצהיר על תצהירו.

עדותו של המצהיר מטעם המבקשת התאפיינה בבלבול ובחוסר עקביות, הגם שעל טענת הפירעון עמד המצהיר, למרות האמור. בעדותו ציין המצהיר, כי כלל אינו מכיר את חברת א.ס.ק, וכי מי שסיפקה למבקשת דלקים אינה אלא המשיבה עצמה. אף הפירעון נעשה לידי המשיבה. המצהיר העיד, כי המבקשת ניהלה כרטסת על שם המשיבה, אך הוא לא עיין בכרטסת טרם הגשת ההתנגדות, ואף לא טרם הדיון, מאחר והמסמכים נמצאים כולם ברשות מנהל החשבונות. המצהיר אף טרח לבקש לעיין בכרטסת טרם הדיון.

המצהיר לא זכר להשיב מתי חולל השיק, וטען כי יתכן שההעברה הבנקאית נעשתה עוד בטרם חולל השיק. לטענתו, המבקשת היתה ביתרת זכות אצל המשיבה לעתים קרובות, ולכן נעשתה העברה בנקאית בסכום העולה על סכום השיק. המצהיר טען בתחילת עדותו, כי היו מספר ספקיות דלק, ובהמשך טען, כי המשיבה היתה הספקית היחידה.

המצהיר לא ידע לתת תשובה חד משמעית, אם השיק נמסר למשיבה עבור דלק שסופק, או עבור דלק שהיתה זו עתידה לספק.

לאור כל אלו טענה המשיבה בסיכומיה, כי למעשה מדובר בהגנת בדים, וכי יש לדחות את ההתנגדות, או – לחלופין – להתנות את קבלתה בהפקדת סכום השיק בקופת ביהמ"ש. בהקשר זה טענה ב"כ המבקשת, כי המבקשת נתונה בקשיים כספיים, וכי יש לה חוב גדול מאוד לבנק.

3. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי יש להתנות את קבלת ההתנגדות בהפקדת ערובה ראויה בקופת ביהמ"ש, בהתאם לתקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

החיוב בהפקדת ערובה כתנאי למתן רשות להתגונן מתבקש, בנסיבות דנן, לאור הסתירות שהתגלו בגירסת המבקשת, כפי שתואר לעיל. יחד עם זאת, ההפקדה תיקבע בסכום מתון, ולא בסכום השיק, מהטעמים הבאים:

א. למרות הסתירות בגירסת המבקשת, הוצגה ראייה לכאורה להעברה בנקאית של 60,000 ₪, לכאורה לחשבון המשיבה, במועד הסמוך למועד הפירעון של השיק. לא ניתן לשלול, כי בהמשך תוכל המבקשת להוכיח את טענת הפירעון שבפיה, ומובן כי טענת הפירעון הינה טענת הגנה המצדיקה רשות להתגונן (במיוחד לאחר שהוברר, כי הפירעון נעשה לידי המשיבה, ולא לידי חברה אחרת).

ב. השיק הוגש לביצוע בחלוף כשלוש שנים וחצי ממועד הפירעון של השיק. פרק זמן ארוך זה שחלף הקשה על המבקשת בהעלאת טענותיה, ויש בו כדי להסביר לפחות חלק מסימני השאלה והבלבול שהועלו בעקבות חקירת המצהיר.

ג. המבקשת, ככל הנראה, נתונה בקשיים כספיים, ואין לחסום את דרכה אל ביהמ"ש בטענת הגנה שעשויה להביא להדיפת התביעה, ככל שתוכח, רק בשל העדר יכולת כספית להפקיד כספים בסכום גבוה.

4. אשר על כן, ההתנגדות תתקבל, ותינתן למבקשת רשות להתגונן, בכפוף להפקדת סך 10,000 ₪ בקופת ביהמ"ש, תוך 30 יום מקבלת החלטה זו. בהעדר הפקדה, תידחה ההתנגדות, תוך חיוב המבקשת בהוצאות המשיבה, והליכי ההוצאה לפועל יימשכו כסדרם.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים, ותביא את התיק בפני, עם הפקדת הסכום האמור בקופת ביהמ"ש, או בחלוף המועד לביצוע ההפקדה.

ניתנה היום, ז' אדר תשע"ג, 17 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: